מה יהיה מחר? מי יודע. אם מדובר על הייטק וחדשנות, חידוש כזה או אחר עשוי לשנות את התמונה מהקצה לקצה. מה שבטוח – עולם ההייטק הוא ללא ספק עולם דינאמי מאוד ושינויים משמעותיים מתרחשים כל הזמן. אז לנבא את העתיד במדויק אולי אי אפשר, אבל מה שבהחלט ניתן לעשות, זה לחקור לעומק את מה שכבר התרחש, לזהות מגמות ולהסיק מהן מסקנות לעתיד. המגמות בהייטק בישראל נכון ל-2022, מציבות כמה סימני שאלה מעניינים.
איפה כולם?
בכל שנה מאז 2016 ואילך, נפתחים במדינת ישראל פחות ופחות סטארטאפים. גם בדו"ח בנושא זה מחודש יוני 2021 נראתה מגמה זהה והיא ממשיכה לתוך 2022. אגב, מגמה זו אינה ייחודית לישראל. מדוע זה קורה? הרי רעיונות טובים לא חסר. רוח יזמות יש במדינה שלנו בכמויות יוצאות דופן. סיוע ממשלתי ואחר גם יש בהיקף גדול ועוד מעט נרחיב על כך. “אקזיטים" נוצצים ובכלל מידע על עולם הסטארטאפים, הופכים נושא זה למוכר למדי בתודעה של הישראלי הממוצע וכל זה נתפס כערוץ מושך להיות "מסודרים בחיים". אז מדוע היקף הסטארטאפים דווקא מצטמצם? את השאלה הזו ניסו לאחרונה לחקור, במסגרת מחקר סטארטאפים של רשות החדשנות והStart-Up Nation Policy Institute. מאחר שרשות החדשנות איננה רק גוף מחקר אלא גוף אקטיבי ומקדם חדשנות באופיו, מחקר זה התמקד בין השאר בהבנת המשמעויות של התופעה. באופן מיוחד עלתה בו השאלה, האם ואיזו תגובה רצויה בהקשר זה, לגבי מדיניות הממשלה בנושא חדשנות? עורכי המחקר תיארו זאת כשאלה, האם נדרשת היערכות לעתיד, כולל התערבות במאזן בין עידוד צמיחה לעידוד תחרות?
פחות פרסום ורישות חברתי?
ישנם תחומים שונים שבהם קטן הביקוש לפתרונות, כפי שרואים במספר חברות הסטארטאפ החדשות. במסגרת זו, בולט להפתיע נתון אחד: 70% מהירידה היא בסטארטאפים בתחום ה-Social Media & Advertising. לפי המחקר, המקור למגמה זו הוא מגוון שינויים טכנולוגיים גלובליים. ליתר דיוק, בעיקר שניים: ראשית, ירידה שנראית ביזמות כתוצאה מהתבגרות האקוסיסטם ומהתחרות העזה על מקורות (בעיקר הון אנושי). שינוי שני שמשפיע: מגמת שינוי עולמית בסקטורים ”חמים”, אשר הובילה לירידת מספר החברות החדשות בתחומי הפרסום והרישות החברתי.
עוד על הרשות
מה היא הרשות לחדשנות? סוכנות החדשנות הישראלית (בשמה הרשמי) הייתה בעבר לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. מטרת הרשות היא לקדם יוזמות של חדשנות טכנולוגית, אם כי לא בהכרח בהייטק. היא עושה זאת באופנים מגוונים, תוך סיוע ליזמים בכל שלבי התהליך. המטרה, היא להגיע לפיתוחים שהם מוצרים מעשיים ומצליחים כספית ולעסקים שנבנים סביבם ומתפקדים בסופו של דבר, כחברות עצמאיות ויציבות. במבט על, המטרה היא לקדם את החדשנות בארץ בכלל, באופן שתורם למשק הישראלי בכללו. בהמשך הדרך, הרשות גובה תמלוגים מיזמים שהצליחו כלכלית בעזרת הסיוע שלה. שתי דוגמאות, ימחישו את הפעילות המגוונות של הרשות לחדשנות: באמצעות "זירת ההזנק" שלה, הרשות מסייעת ליזמים ממש בתחילת הדרך, בין אם הם מקימים סטארטאפ או שהם מקדמים יוזמות ספציפיות במסגרת פעילות של תאגידים קיימים. כמו כן, היא מציגה לעתים מה שנקרא "קול קורא" (דומה מעט למכרז), לגבי שיתופי פעולה בין גופים שונים. אלה פעמים רבות שיתופי פעולה בין גורמים בתעשייה ובאקדמיה, בין אם בישראל או בחו"ל.
לסיכום
אין מה לדאוג – ענף ההייטק בישראל עדיין חזק. אך מחקרים כאלה, מאפשרים לשפר את הבנת המתרחש בו ואולי גם לשפר את הסיוע הממשלתי שניתן לקידום ענף זה והשפעותיו החיוביות על המשק הישראלי בכלל.
